בן ברית / בת ברית

המושג בן/בת ברית מתייחס לכל מי שממצב את עצמו כתומך באקטיביזם או במטרות של קבוצה שחווה דיכוי. כך לדוגמה אשכנזיות שדוגלות במאבק המזרחי, הטרוסקסואלים שתומכים במאבקים להט"ביים, וגברים שמקדמים פמיניזם.

המושג נמצא תחת ביקורת חריפה בחוגים אקטיביסטיים, מכיוון שבמהות, הפריווילגיות היחסיות של בן הברית לעומת מי שהוא בא לתמוך בהן (גם עם הכוונות הטובות ביותר) נוטים לשים אותו במרכז השיח, לגרום לקולו להשמע יותר, וכן אחת הסכנות במעמד כזה היא התוצאה שבן הברית דורש או לוקח קרדיט, או חושב שיש לו חסינות מלהחשב פוגעני ביחסי הכוחות הללו.

כפי שכתבה האקטיביסטית הקווירית השחורה מיה מקנזי (בעלת הבלוג Black Girl Dangerous):

"זה לא אמור להיות עליך – זה לא קשור לרגשות שלך, זו לא דרך להאדיר את עצמך על חשבון אלה שאת.ה בברית עמןם. זה לא פרפורמנס. זו אמורה להיות הדרך בה את.ה חי.ה את חייך, דרך שאל לה להנציח את אותן ההתנהגויות שאת.ה יוצא.ת נגדם.

המושג "בן ברית" הוא לא תו-זהב שמישהו מדביק עליך – או חלילה, שאת.ה מדביק.ה על עצמך – כדי שתוכל.י לעטות אותה כמין זהות. זו לא זהות. זוהי פרקטיקה. זה דבר אקטיבי, שצריך לעשות אותו שוב ושוב, באופנים קטנים וגדולים, כל יום. כל הזמן.

נשמע כמו הרבה עבודה, נכון? זה נשמע מעייף לאללה. ובכן – כך זה צריך להיות. כי מי שחוות גזענות, טרנספוביה, אייבליזם, מעמדיות, וכולי – מותשות לגמרי. אז למה ש"בני הברית" שלהןם לא יהיו מותשים?

אולי, רמת התשישות שלך היא המדד לכמה את.ה בת/בן ברית מוצלח.ת."

מקרים מוכרים שמחזקים גישה זו כוללים גברים שמגדירים עצמם פמיניסטים והואשמו באלימות מינית (ג'יאן גומשי, גיל לוז, הוגו שוויצר) או כאלה שסתם חושבים שהם צריכים להחליט מה זה פמיניזם, ומיהי פמיניסטית, גם במחיר התעללות בנשים (צ'ארלס קליימר); גברים לבנים שמגיבים לביקורת בתנועת האנטי-גזענות... בגזענות (טים וייס); ואף פמיניסטיות לבנות שעל הדרך דורכות על נשים צבעוניות או מנצלות את מעמדן באופן אחר (איב אנסלר, אנני לנוקס, לינה דנהם, אמנדה פאלמר)