פמיניזם ליברלי

גישה פמיניסטית שעובדת בתוך ומתוך החברה המיינסטרימית ומוסדותיה, במטרה לשלב נשים לתוך המוסדות הקיימים. שורשי הזרם הזה הם בתיאוריית האמנה החברתית, וצמיחת הזרם הזה ניכרה במאבקים כמו הדרישה לזכות בחירה בארצות הברית. כיום, הפמיניזם הליברלי עוסק בנושאים כמו חקיקה לזכויות פורמליות של נשים (בנושאים כגון הטרדה מינית, אפליה בתעסוקה, גילאי פרישה, וכד') וייצוג של נשים בגופים פורמלים ואחרים (באקדמיה, בממשלה, ובמדיה, למשל).

הדוגלות בתנועות אחרות בפמיניזם מפנות ביקורת קשה כלפי הזרם הליברלי. בין הטענות הראשיות הן שהעבודה בתוך מוסדות פטריארכלים מטבעה בנויה מפשרות, ושלכן הגישה הזאת מובילה רק לשינויים קטנים ונקודתיים, ואינה מאתגרת או בוחנת את הסיבות להתהוות אי-השוויון מלכתחילה; שהיא איננה דורשת שינוי בדפוסי חשיבה בהקשרים מגדריים, אלא רק לקבלת נשים לתוך הדפוס הגברי הקיים; שהאידיאל שמבוסס על המודל הגברי (הסיסג'נדרי, ההטרו, הלבן, בעל האמצעים הכלכליים) עומד בעינו; שבתור תנועה מיינסטרימית, היא בעצמה חוטאת בראיה פריווילגית, ואינה כוללת, מייצגת, או פתוחה לא.נשים מקבוצות לא-מיינסטרימיות (בין אם בהקשר של גזע/מוצא, או זהות מגדרית, או מיקום גיאוגרפי, ועוד).

טענה רווחת בהקשר הזה הוא שהליברליות נוטה להתקע במקום עד שתנועה רדיקלית יותר מאתגרת את הנורמה, ומושכת את הפשרות לכיוון אחר, ואז טבע הפשרות משתנה מעט. דבר שקרה עם הסופרג'יסטיות, וממשיך לקרות גם היום. יצויין שגם במקרים של שינוי שהחל מתנועה רדיקלית, מבצעות הפשרות הן בדרך כלל הפמיניסטיות הליברליות, כי הן אלה המקורבות למוקדי הכוח (אלה המשוייכות במבחינת מוצא, מעמד, נטיה מינית, וכולי לקבוצה השלטת).