קיריארכיה

מונח שנטבע בשנת 2001 על ידי התאולוגית הפמיניסטית הגרמנייה אליזבת שוסלר פיורנזה (Elisabeth Schüssler Fiorenza)‏, מהמילה היוונית κύριος (קוריאוס - אדון/שליט) ו- αρχειν (ארכיה - לשלוט). זוהי הרחבה של שוסלר פיורנזה למושג 'פטריארכיה', אל מעבר לגבולות זהות מגדרית.

בשיח האקטיביסטי/פמיניסטי, נהיה ברור שתיאור יחסי כוחות בין גברים ונשים אינו מספק כתיאור המציאות, כי ישנם יחסים מובנים אחרים בחברה, אשר גם הם משפיעים על הכוח היחסי בין הבריות, למשל, הכרה שלנשים לבנות יש כוח מסוים על גברים שחורים, או בהקשר של ישראל, בתור דוגמה, גם ליהודי ממעמד כלכלי נמוך יש כוח יחסי על ערבי בעל אמצעים כלכליים.המונח מתאר את השיטה הכללית של הצטלבות דיכויים/יחסי כוחות בחברה (intersectionality).

למרות שבשיח האקטיביסטי (במיוחד הפמיניסטי) עדיין נפוץ להשתמש במושג 'פטריארכיה' כמונח מטריה לכל סוגיית יחסי הכוחות המובנים בחברה, המונח קיריארכיה הוא יותר מדוייק וניתן להבנה, כי הוא לא מדיר, בפשט, יחסים שמבוססים על גזענות, בעלות על הון גשמי או פוליטי, וכדומה. הוא טומן בחובו את ההכרה שאינדיווידואלית יכולה לחוות דיכוי בקונטקסט אחד, ולהיות המדכאת בקונטקסט אחר.

לקיריארכיה פנים רבות, אך בבסיסה היא מערכת המשמרת את בעלי הכוח בשלטון. כך, הקיריארכיה עשויה להתגלם כפטריארכיה, כשלטון האדם הלבן, כשלטון בעלי ההון, כשלטון האדם בטבע לעניין זכויות בעלי חיים וחשיבה סביבתית וכדומה.

לפי רעיון זה, אין לראות את מערכות הדיכוי השונות כמבודדות זו מזו, אלא ככאלה שמנהלות ממשק בינן לבין עצמן ומזינות אחת את השנייה, כך שהכוח מרוכז בידי בעלי הפריווילגיות המשמרים את כוחם. אמנם, אין חובה שתהיה חפיפה בין זהות השולטים בכל אחת מהמערכות הדכאניות (למשל, אדם יכול להיות בעל פריוולגיות הניתנות לו מתוקף היותו גבר במעמד סוציו-אקונומי גבוה, אך מדוכא בשל נטייה מינית הומוסקסואלית), אך לרוב הקיריארכיה מזוהה עם הקבוצה המייצגת את הזכר הלבן ההטרונורמטיבי ובעל הממון.

המונח קיריארכיה מבקש לקשר רעיונית בין הדיכויים כולם, ולאגד את שלל המאבקים החברתיים נגד אויבים משותפים. באופן השוואתי זה ניתן להבחין ביתר קלות בנקודות השקה בין המערכות הדכאניות השונות, הן בדרך הדיכוי והן במאבק נגדו.