תודעה כוזבת
המונח תודעה כוזבת בא מהתיאוריה המרקסיסטית, ומתייחסת לחוסר התאמה בין תפיסות, ערכים, ואידיאולוגיות לבין מקום האינדיווידואל/ית בסולם החברתי. מרקס התייחס כמובן להקשר הקפיטליסטי – בו מעמד הפועלים מושלה ע"י המעמד הקפיטליסטי לגבי התהליכים שמובילים לריבוד ודיכוי מעמדי. אך הקונצפט תקף לגבי כל סוג של דיכוי, ויש למונח שימוש נרחב בשיח הפמיניסטי.
בהקשר הפמיניסטי, תודעה כוזבת מתייחסת בעיקר לנושא הבחירה החופשית – היכולת או אי היכולת להבחין מתי הבחירות שלנו נובעות מחיברות ותהליכים של הפטריארכיה/קיריארכיה, ומתי הבחירות הן "באמת" שלנו.
דוגמאות נפוצות של הצבעה פמיניסטית על תודעה כוזבת של נשים כוללות:
- קביעה כמו "אני אף פעם לא חוויתי הטרדה מינית" אל מול הקביעה הפמיניסטית שכל הנשים חוות הטרדה כלשהי בחייהן.
- קביעה כמו "אני הולכת עם עקבים כי אני בוחרת ואני אוהבת וזה גורם לי להרגיש טוב" לעומת הקביעה הפמיניסטית שפריטי לבוש כמו עקבים הם תוצאה ישירה של החפצת נשים ורידודן לכדי אובייקט מיני.
- קביעות לגבי בחירה בקריירה/סוג עבודה/בחירה שלא תהיה קריירה – למשל, אני באמת תמיד רציתי להיות אחות/עו"ס/מורה/עקרת בית, אל מול המאבק הפמיניסטי נגד הסללה למקצועות "ורודים" ופמיניזציה של מקצועות מסויימים.
הבעייתיות במובן הזה היא כפולה: קודם כל, מכיון שכולנו חוברתנו בפטריארכיה, כולנו מושפעות, אך חסרים לנו כלים שיעזרו לנו לקבוע מתי "החלטנו" בגפינו - כאילו שיש כזה דבר, החלטה ללא קונטקסט – או להבין כמה ומתי הסביבה השפיעה ומשפיעה עלינו. אך גם הקביעה ע"י פמיניסטיות שמישהי סובלת מתודעה כוזבת ("את רק חושבת שאת ממש אוהבת עקבים כי זה מה שלימדו אותנו כל החיים ולא ראית מודלים אחרים לחיקוי") היא בעייתית באותה מידה, והרי בלב המאבק הפמיניסטי יש את ההתעקשות על חופש, בחירה, וסוכנות אישית של כל אחת מאיתנו.
וההאשמה שמישהי לוקה בתודעה כוזבת משמשת לעתים כאמצעי להוזיל בחירות של נשים אחרות כלא אותנטיות, או ככלי לדיכוי שגוזל מאחרות את היכולת להחזיק ב- ולנתח את החוויות שלהן עצמן.
אז איפה זה מותיר אותנו? בהכרה שהצורך בניתוח מערכתי לגבי בחירות והבנה עמוקה יותר של השפעת הפטריארכיה/קיריארכיה על נשים נותר חלק אינטגרלי מן הפמיניזם – אחרת לא יהיו לנו כלים להבין את המרחב שאנו חיות ופועלות בו, ואשר משפיע עלינו על כל שעל, וגם לא נוכל לפעול לשנותו. אך חובה עלינו גם להמנע מקביעות לגבי בחירות של נשים אינדיווידואליות – והרי כל בחירה שנעשית במודע היא בחירה, ויש לה ערך, גם אם אפשר לשייך אותה מבחינה פילוסופית להקשר רחב יותר. ומבחינה פמיניסטית חשוב לא פחות להכיר בכך שכל אחת מאיתנו היא המומחית הגדולה ביותר בנושא עצמה, ובל ניקח ממנה את הבעלות שלה על בחירותיה או חוויותיה.